בריאות הנפש · מרפאה פרטית · באר שבע
בואו ונכתוב מחדש את הסיפור שלך.
ד״ר חיה ריביצקי – פסיכיאטרית מומחית למבוגרים.
רופאה מומחית בהצטיינות. בוגרת מרכז רפואי ״סורוקה״. אוני' ״בן גוריון״ ואוני' ״תל-אביב״. ביודיזיין תכנית ״סטנפורד״.
כי שינוי לוקח זמן
מי אני · הסיפור שלי
מומחיות שמושתתת על הקשבה
נעים מאוד אני ד״ר חיה ריביצקי, פסיכיאטרית מומחית למבוגרים. עוסקת גם בתחום האסתטיקה הרפואית, מתוך ראייה הוליסטית ואמונה בקשר הרב-ממדי שבין גוף, נפש ועור.
עוסקת בבריאות הנפש בקופת החולים ובמרפאה הפרטית. בכל סוגי הפסיכיאטריה, ובפרט באוכלוסייה הקרובה ללבי – המתמודדים עם תסמינים פוסט-טראומטיים. מדריכה ומרצה לחברות תרופות, לסטודנטים ולרופאים. מובילה שני מיזמים בתחום בריאות הנפש למתמודדים עם PTSD.
השכלה והכשרות
- מומחית בפסיכיאטריה למבוגרים - סורוקה (2021), בהצטיינות
- דוקטור לרפואה MD - אוניברסיטת בן גוריון בנגב (2015)
- מנהל עסקים במסלול ניהול מערכות בריאות, MBA - אוניברסיטת ת״א (2023), בהצטיינות
- תכנית BIDESIGN ליזמות וחדשנות ברפואה - רמב״ם ✕ סטנפורד (2021)
- הסמכה למתן חוות דעת רפואיות - ההסתדרות הרפואית (2022)
יציאה לדרך משותפת
אינטייק — פגישת הערכה ראשונית
תכנית טיפול ביו-פסיכו-סוציאלית
מתכנסים יחד לאבחנה — ומשם לתכנית טיפול שתוכל להוביל לשיפור בתסמינים, באיכות החיים ובתפקודים. הדרך יכולה לכלול טיפול תרופתי, טיפול שיחתי ומענים שיקומיים.
פגישות מעקב
טיפול מותאם ואישי
01
פוסט טראומה ופוסט טראומה מורכבת - PTSD / C-PTSD
02
הפרעות מצב רוח
04
הפרעת קשב וריכוז - ADHD
05
הפרעת טורדנות כפייתית - OCD
09
הפרעות אכילה
10
הפרעות שליטה בדחפים והתמכרויות
11
הפרעות שינה
12
מצבים נפשיים נוספים - NOS
מענה מותאם – למי שאת/ה
פסיכיאטריה רגישת תרבות ואוריינטציה
מענה בבריאות הנפש שמותאם לדת, לתרבות, לנטייה מינית ולזהות מגדרית. הנטייה המינית והזהות המגדרית אינן מחלה או הפרעה בפני עצמן, אך ידועה קורלציה לדיכאון, חרדה ושימוש בחומרים, על רקע סטיגמה ודחייה.
פסיכיאטריה מגדרית
"ידע הוא כוח. אמון הוא דרך. ויחד- נצעד לשינוי המיוחל."
חוות דעת פסיכיאטרית מיצוי הזכויות שמגיעות לך
חיה במדיה
טור השבוע
פסיכואדוקציה
הסביבה שלך אינה מקרית!
מה שואלים אותי הכי הרבה
לא מצאתם כאן את השאלה שלכם? אשמח לענות עליה בשיחת היכרות.
האם חייבים ליטול טיפול תרופתי?
התשובה הקצרה היא – בדרך כלל אין חובה כזו.
עם זאת, חשוב לזכור, כי התרופה במקרים רבים היא בבחינת "קביים" אשר נועדו לעזור להפחית עוצמות של תסמינים, ובמקרים אחרים לקטוע מעגל דיספונקציונלי.
במקרים רבים חשובים לא פחות, התרופה היא המפתח לעולם הטיפולי – ותוכל לאפשר טיפול פסיכותרפי (שיחתי) משמעותי יותר, בבחינת "קרקע יציבה יותר" לעבודה הטיפולית העמוקה.
נכון, לכל תרופה ייתכנו תופעות לוואי ומרכיבי אי-סבילות, אולם לראייתי, חשוב לשקול מה על כף המאזניים, ופעמים רבות התרופה או משלב תרופות, הן שתוכלנה להוביל לשינוי ראשוני, משמעותי, במצב של הנוטל.
"אני לא רוצה להיות תלוי/ה במשהו חיצוני".
לראייתי, לעתים נטילת טיפול תרופתי היא בדיוק להפך – ומדובר דווקא בהשבה של תחושת השליטה לידיים שלי. זאת משום שברגע שהתרופה מפחיתה את תסמיני החרדה/ משפרת את מצב הרוח, בהדרגה אוכל לחדש תפקודים שצומצמו ולהוביל לשיפור איכות החיים. כך למעשה אני משיבה לידיי את השליטה אשר אבדה תחת התסמינים.
בהתאם, התרופה היא כלי עזר ביד הנוטל.
בהיבט של תלות – ישנן תרופות מעטות אשר מייצרות תלות ביולוגית (tolerance) ובמקרים הנ"ל חשוב לדבוק בנטילה מבוקרת בלבד ותחת הכוונה מקצועית. מרבית התרופות בתחום הפסיכיאטריה הנן בטוחות לשימוש ואינן מובילות להתמכרות כאשר ניטלות באופן מסודר ועל פי ההנחיות.
מה עושים אם מפחדים להתחיל טיפול?
מתייעצים עם איש מקצוע מתאים.
כאמור – ידע הוא כוח. ברגע שאדע למה לצפות מהטיפול התרופתי – על יתרונותיו וחסרונותיו, אחוש בשליטה טובה יותר הלאה, אדע לאילו תסמיני התרגלות לצפות, ומתי עלי לצפות לשיפור במצב. על כל הנ"ל אני נוהגת להסביר במפגש הטיפולי באופן מפורט.
תוך כמה זמן ארגיש שינוי במצבי?
חשוב לזכור שאנו יצורים אינדיבידואלים, ועל כן אין לכך חוקים ברורים. עם זאת, כל תרופה עמדה במבחנים קליניים ארוכים ובעלת ניסיון רב-שנים בעולם הטיפולי, ועל כן ניתן לצפות, פחות או יותר, את המהלך הקליני תחת הטיפול. באופן גס, מרבית התרופות אינן בעלות השפעה מידית, והשיפור המיוחל דורש סבלנות. לעתים יופיעו תסמיני התרגלות – אשר גם אותם יש לקחת בחשבון, ולעתים ניתן להפחיתם.
כיצד אדע אם יש שיפור ואם הטיפול מתאים?
בשלבים הראשונים לעתים הסביבה הקרובה של המטופל היא זו שתבחין בשינוי עוד לפני שהוא עצמו יבחין בו. בכל מקרה, ובאופן הדרגתי, תוכל/י לשים לב גם את/ה שישנה תחושה של שליטה טובה יותר בתחומי החיים השונים: זה יכול לבוא לידי ביטוי במצב רוח מרוכך יותר, הפחתה בתדירות ובעוצמת התקפי האימה, יכולת טובה יותר לבצע משימות יומיום, כמובן הכל כתלות בתסמיני הבסיס. אל מול השיפור, יש מקום לבחון את פרופיל הסבילות והבטיחות- ישנן תופעות לוואי שיגרמו לי כאשת מקצוע לשקול שינוי מינון ובמקרים מסוימים גם החלפה או הפסקה של התרופה. מכאן גם חשיבותו של המשך המעקב.
אילו אופציות טיפוליות קיימות פרט לטיפול תרופתי?
הטיפול התרופתי הוא רק נדבך אחד מפסיפס של אפשרויות.
לעתים, הטיפול העיקרי והמשמעותי יהיה דווקא הפסיכותרפי (השיחתי). מדובר בעולם שלם של טיפולים מסוגים שונים – כתלוי בצורך, בתסמינים, ובמאפיינים פרטניים של המטופל עצמו.
מעבר לכך, יש משמעות להרגלי-חיים: הקפדה על היגיינת שינה, תפריט מאוזן ופעילות גופנית – אמנם טריוויאלי, אך בעלי משמעות רבה.
ישנם טיפולים נוספים שלעתים יש לשקול, כמו נוירו-פידבק, ביו-פידבק, טיפול בגרייה מגנטית (TMS), נזעי חשמל ועוד. הכול בהתאם למקרה הפרטני.
דבר נוסף, לכל אחד מאיתנו אפיקים/ ערוצים משלו, שיכולים לאפשר שדה מיטיב של שליטה ובמובן מסוים ריפוי בעיסוק – מוזיקה, ציור, ספורט, פעילות אקסטרים ועוד. מה שיתאים לאחד לא בהכרח יתאים לשני/ה.
ולסיום – כן, גם טיפול תרופתי. אל תמהרו לשלול רק כי זה מפחיד. לפעמים טיפול תרופתי מתאים מציל חיים.
"פסיכיאטר רק רושם תרופות".
בעולם מתוקנן – לא.
הוא (או היא) מנהלים את הטיפול. ולשם כך, עליהם.ן להקשיב. ולהסביר. ולנרמל (במידה וזה מתאים). ולנסות להתכנס לאבחנה, ומתוכה למענה הטיפולי המתאים. לפעמים הטיפול התרופתי יהיה חלק ממנו, ולפעמים לא.
השתדלו לבוא פתוחים למפגש ולא לשלול על הסף אפשרויות. לכן חשוב לסמוך על איש (או אשת) המקצוע שמולכם ולאפשר להם לבנות את תכנית הטיפול לפי ניסיונם.ן.
האם יש אופציות תרופתיות טבעיות (לא סינטטיות)?
כן, כיום ישנן אפשרויות רבות לטיפול תרופתי, בחלקן טבעיות. חלקן אף עמדו במבחנים קליניים ונחשבות לתרופות לכל דבר ועניין מבחינת בקרת איכות (ולא תוספי מזון). עם זאת, יש חשיבות רבה לבדיקה הפסיכיאטרית, שכן ע"פ העולה בה, ניתן יהיה להתאים הטיפול התרופתי הנכון ביותר בהילקחו בחשבון שיקולי יעילות, סבילות ובטיחות, לצד רצון המטופל – לאחר שיתרונות וחסרונות האפשרויות השונות הוסברו והובנו כהלכה.
מהן ההשפעות המזיקות של מתח מתמשך ותסמינים נפשיים פעילים?
מעבר לתחושה הרעה עצמה, ידוע על השפעות רבות על גוף ונפש:
מספר מחלות כרוניות, דלקתיות ואוטואימוניות בפרט, נמצאו בקורלציה למצב סטרס מתמשך, ולתסמינים פוסט-טראומטיים בפרט. בהם, מחלות עוריות כאורטיקריה, פסוריאזיס, אלופציה, מחלות של מערכת העיכול, הפרעות כאב, מחלות גינקולוגיות ונוספים. גם במוח עצמו – תסמינים דיכאוניים נמצאו כמשרים מצב דלקתי ברקמת המוח, ותסמינים פסיכוטיים כמשרים מצב טוקסי של ממש- מה שמוביל למעגל של החמרה והידרדרות – הן ברמה הביוכימית והן ברמה הקלינית-תפקודית. מכאן ברורה חשיבות המענה הטיפולי ובשלב המוקדם ביותר המתאפשר.
מחקרים מראים בנוסף, כי מצב דחק מתמשך המוביל להפעלה ביתר של ציר HPA וכפועל יוצא לעלייה מתמשכת ברמת הקורטיזול (הורמון הסטרס), מוביל להאצה בפירוק הקולגן, ובכך להזדקנות מהירה יותר של העור, אובדן אלסטיות והופעה של קמטים וקמטוטים – זהו הקשר בין שני העולמות בהם אני עוסקת.
אין, אם כן, צורך להכביר במילים אודות חשיבות הפחתת הסטרס בחיינו, בין אם לנפש בריאה בגוף בריא, ובין אם לעור פנים רענן וקורן.
מהי תדירות המעקב הפסיכיאטרי הנדרש?
כל מקרה לגופו. כמובן שברוב הגדול של המקרים אין צורך במעקב חד-שבועי, כפי שקורה בטיפול פסיכותרפי. עם זאת, ישנה חשיבות רבה לפגישות מעקב מסודרות: ראשית, מעצם קיומו של המעקב, מתאפשרת תחושת הכלה טובה יותר, שאנו "על זה" ביחד, וקיומה של מסגרת המייצרת סדר ראשוני בכאוס. מעבר לכך, משמעות המעקב היא לבחון את הדינמיקה של התסמינים וההשלכות ברבדים השונים על ציר הזמן – ובהתאם לדייק המענים, לשם השגת השיפור המירבי.
מתי נדרש מעקב?
במידה ואיני יודע להעריך את ההשפעה של הטיפול, ובפרט בשאלת הצורך בעליה במינון או ההפחתה/ הפסקה – נכון וראוי לעשות זאת תחת מעקב מסודר של איש מקצוע.
כמובן שגם במקרי חירום יש לראות איש מקצוע בהקדם – אך אז לרוב המענה הנכון יינתן במסגרת מיון.
כמה זמן אצטרך ליטול את הטיפול התרופתי?
זו סוגיה נוספת אליה נתייחס במסגרת המעקב. לעתים, טיפול תרופתי יידרש לתקופת זמן קצרה ומוגדרת. פעמים אחרות – יעלה צורך בטיפול קבוע לטווח ארוך. כך או כך, אין להפסיק טיפול תרופתי בבת אחת, או ללא הכוונה ומעקב של איש מקצוע רלוונטי.
מה אומרים מטופלים ומטופלות
חרדה · 18 חודשים
כשתהיו מוכנים
שנתחיל בשיחה?
צרו קשר · Contact
בקרוב נכיר
כתובת
הנרייטה סולד 8, באר-שבע
אימייל
hayaribi@gmail.com
טלפון / ווצאפ
052-4394729