מה זה פוסט טראומה?
הפרעת הדחק הבתר-חבלתית, או בשמה המוכר יותר ההפרעה הפוסט-טראומטית, היא הפרעה שמתפתחת לאחר חשיפה לאירוע מסכן חיים (near death experience). בעקבות האירוע חל שינוי במצבו הבסיסי של האדם, ומופיעים תסמינים אופייניים: עוררות יתר, חודרנות, הימנעות מכל מה שמזכיר את האירוע הטראומטי, והשפעה על מצב הרוח והחשיבה.
רבים מתארים תחושה שהחיים השתנו מקצה לקצה: יש את החיים שלפני האירוע הטראומטי, ואת החיים שאחריו.
פוסט טראומה מורכבת (C-PTSD)
זוהי אבחנה שהולכת ונעשית מקובלת בקרב אנשי המקצוע. בשונה מפוסט טראומה "רגילה", מדובר לרוב בחוויות טראומטיות חוזרות או מתמשכות, שהתרחשו בגילאים צעירים יותר.
לכן האבחנה כוללת בהכרח את הקריטריונים של PTSD, ולצדם מרכיבים "אישיותיים", שהרי האישיות התעצבה בצל האירועים הטראומטיים: תפיסת עצמי מורכבת, קשיים בוויסות הרגשי, קשיים באינטראקציות בין-אישיות, דיסוציאציה ועוד.
איך מטפלים?
הטיפול בהפרעות הפוסט-טראומטיות מגוון ותלוי במצבו של כל מטופל. ככלל, הוא מושתת על טיפול פסיכותרפי אחזקתי או ממוקד טראומה. לעיתים נעשה שימוש מבוקר בתרופות, כדי לסייע בוויסות התסמינים.
שאלות נפוצות
האם פוסט טראומה יכולה להופיע זמן רב אחרי האירוע?
כן. לעיתים התסמינים מופיעים או מחריפים חודשים ואף שנים לאחר האירוע. הערכה פסיכיאטרית מסייעת להבין את התמונה ולהתאים טיפול.
מה ההבדל בין PTSD ל-C-PTSD?
ב-PTSD מדובר לרוב באירוע טראומטי מוגדר. ב-C-PTSD מדובר בחוויות טראומטיות חוזרות או מתמשכות, בדרך כלל מגיל צעיר, ולצד תסמיני ה-PTSD מופיעים גם קשיים בוויסות הרגשי, בתפיסת העצמי ובקשרים.
האם הטיפול כולל תמיד תרופות?
לא. הבסיס הוא לרוב טיפול פסיכותרפי, ותרופות משולבות לפי הצורך כדי לסייע בוויסות התסמינים.